<h1>סמ"ג לאוין סימן רפ"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
תניא בפרק הגוזל קמא (ב"ק צ"ד א') מצות פאה להפריש מן הקמה, לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרים לא הפריש מן העומרים מפריש מן הכרי עד שלא מרחו, מרחו מעשר ונותן לו, ר' ישמעאל אומר אף מפריש מן העיסה ונותן לו, ועוד מביאה בתמורה פרק קמא (ו' א') ובפרק הנחנקין (סנהדרין פ"ח א') ובמכות פרק בתרא (ט"ז ב'), ואומר שם אין לוקין על לאו זה של לא תכלה אלא אם כן אבד ונשרף כל הקציר שקצר שמעתה אין יכול לקיים העשה שבה שניתק לו, וכן בלקט ובפרט ובעומר השכחה שבכולן כתוב עשה או לעני ולגר תעזוב אותם או לגר ליתום ולאלמנה יהיה.
